בימים אלה חוגג חוק חובת גישור בדיני משפחה (החוק להסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה), שמופעל בבתי המשפט למשפחה, שנה להיווסדו, ושרת המשפטים איילת שקד הקימה ועדת היגוי שתבחן את מידת הצלחתו.
החוק מחייב עד 4 פגישות ביחידת הסיוע של בתי המשפט למשפחה בין בני זוג שרוצים להיפרד, טרם שהסכסוך מגיע לבית המשפט כתביעה. במהלך הזמן עד לסיום הפגישות יש עיכוב הליכים. מטרת החוק הוגדרה, כניסיון לסייע לבני זוג וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית. במהלך הפגישות מסבירים לבני הזוג את האופציות הנוספות העומדות בפניהם לפתרון הסכסוך.
לחוק כוונות ומטרות טובות. החוק יצר רקע להידברות ללא כתבי הטענות שעורכי הדין מגישים לבתי המשפט, אבל התגלו בעיות ביישומו. יחידות הסיוע שאליהן מופנים המתגרשים עושות כמיטב יכולתן, אך לא מצליחות לקלוט את הכמות האדירה של הנשלחים אליהם ולפיכך, נוצרים עיכובים רבים הגורמים לכך שהזמן בו מתקיים עיכוב ההליכים הוא ארוך (עד 85 יום).
בימים אלה תלוי ועומד בג"ץ נגד החוק. בדיון שהתקיים בבג"ץ שאלו השופטים האם גישור החובה קידם את ההסכמות וההסכמים בתחום. הנתונים לא ממש אחידים. נציגת לשכת עורכי הדין, בוועדת המעקב של שרת המשפטים, סיפרה כי יחידת הסיוע הציגה לוועדת המעקב הצלחה מסחררת: שליש מהתיקים נסגרים אצלה בהצלחה. מנגד המדינה הגישה לבג"ץ נתון צנוע יותר, 15%.
בעלי העמדה נגד החוק טוענים שתחום המעמד האישי מאד בעייתי ורגיש, וגישור צריך להישאר וולונטרי ולא חובה .
לדברי השופטת בדימוס טליה קופלמן פרדו: "אכן לא הכשירו את יחידות הסיוע לקיים גישורים במשפחה. אולם בחוק יש משהו טוב. הוא נותן לאנשים זמן להירגע".
ואנחנו מציעים..... אם החלטתם להתגרש ולהישאר ביחסים טובים, התקשרו אלינו ונקל עליכם להגיע להסכם גירושין, בהליך קצר מהיר ובמחיר הוגן ללא מלחמה בבית המשפט, וללא צורך לעבור את תקופת ההמתנה של עד 85 יום ביחידת הסיוע.