תקופת החגים, מהווה מצד אחד הזדמנות למפגש משפחתי, לחזרה לטעמים וריחות מן הילדות ומצד שני יכולה להיות תקופה של דחק גדול.
גם במשפחות בהן מערכות היחסים טובות, צפים קונפליקטים במהלך תקופה זו.
תקופת החגים הם קרקע פורייה להתעוררותם של "שדים" מתרדמתם. עולים וצפים החרדות, הקונפליקטים, רגשות לא נעימים, מחשבות וזיכרונות מן העבר המחייבים אותנו להתמודד בדרך זו או אחרת.
צירוף של גורמים הבאים לידי ביטוי בחגים, כמו: צפיפות, חשיפה לביקורת, תחושות של כעס עצמי של החמצה או אף חדירה למרחב האישי עלולים לעורר חרדה שיכולה להימשך גם לאחר סיום תקופת החגים.
פעמים רבות אנו שומעים אמירה כמו: " אני לא מת על המשפחתולוגיה הזאת בחגים" .
תקופה זו הנה תקופה קשה במיוחד לילדים שהוריהם גרושים או נמצאים בעיצומה של מערכת גירושין או לאחריה. מטבעם של קונפליקטים הם עלולים לעורר מתחים ואפילו חרדות ברמה הפוגעת בתפקוד ומצריכה התייחסות.
להלן שלושה כללי אצבע חשובים , באופן מיוחד במצבי משבר , בגירושין או לאחריהם:
שיגרה – תעניק לילדכם בטחון. על כן קביעת ימי החגים, הקפדה עליהם והקפדה על שגרה פחות או יותר קבועה בימים אלו, תייצר עבור הילדים ביטחון.
הכלה - ילדים זקוקים להורים שיכולים להכיל אותם, את הכאב שלהם, את הקושי שהם חווים, לענות על השאלות הקשות שלהם במלוא הכנות ובהתאם לגילם, על מנת לפתוח ולאפשר להם עצמם להיות מסוגלים לפתיחות ולכנות. לאפשר ולהתיר לשאול שאלות, גם אם הן כואבות ומכאיבות.
בטחון בהורה שבי - הורים בטוחים בעצמם ובטוחים בהורות שלהם, עוזרים לילדים להרגיש שהם גם בטוחים. גם ברגעי קושי, בכי, בלבול והתפרצויות ("אני לא רוצה לבוא אלייך, אני רוצה לחזור לאבא"), הורה בטוח בעצמו , בטוח בתפקידו כהורה יצליח להעביר מסר חשוב: "אני ההורה כאן" אני מחליט עבורך. נכון, גם אני לא מושלם, אבל אני כאן בשבילך ואני שומר עליך".
על שני בני הזוג, ההורים, לקבל הדרכה כיצד להמשיך ולהיות הורה מחויב עבור ילדו ולהמשיך בתפקוד הורי גם בפרידה וגירושין של בני הזוג.