החוק נכנס לתוקף ביולי 2016, מטרתו: לסייע ליישב סכסוך משפחתי בדרכי שלום. המשמעות היא, שלא ניתן להגיש לבית המשפט למשפחה/בית הדין הרבני תובענה לגירושין אלא רק בקשה ליישוב סכסוך.
לאחר הגשת הבקשה מזומנים הצדדים ליחידת הסיוע של בית המשפט לארבע פגישות ללא תשלום, עם עובדים סוציאליים במשך 45 יום מיום הגשת הבקשה. ניתן להאריך תקופה זו ב-15 ימים נוספים.
ההתייצבות לפגישות הינה חובה כמו הזמנה לבית המשפט, והיעדרות ממנה גוררת סנקציות על הצד הנעדר.
מטרת הפגישות הינה מידע על ההליכים המשפטיים , ובחינת דרכים נוספות שקיימות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, לרבות: גישור וייעוץ זוגי. דרכים אלה ימנעו מהזוג לבזבז זמן וממון רב בבית המשפט.
בפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים מהו הליך יישוב הסכסוך בהסכמה המתאים להם, ובתום 10 ימים מהפגישה האחרונה יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע, האם הוא מעוניין בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה, וכן ב-15 ימים נוספים, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענות בסכסוכים משפחתיים / גירושין.
החוק אינו כופה גישור על הצדדים, אבל קובע תקופת המתנה חובה של עיכוב הליכים בת 85 ימים לפני שניתן להגיש תביעות.
בתקופה זו בני הזוג צריכים לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם שלא דרך בית המשפט.
כאשר יש כוונה משותפת של שני בני הזוג לפנות להליך של גישור, ניתן במקום לפנות לבית המשפט / יחידת הסיוע לחסוך זמן רב ולפנות ישירות לגישור. במסגרת הגישור ידונו בני הזוג בעזרת המגשר בנושאים השונים שעל הפרק ויגיעו להסכם שהוא הטוב ביותר להם ולילדים. זוג הפונה מרצונו לגישור ומצליח להגיע במסגרת הגישור להסכם גירושין אינו חייב להשתתף בפגישות ביחידות הסיוע ובכך חוסך את תקופת ההמתנה. הזוג יכול לפנות ישירות לבית המשפט או לבית הדין, ולהגיש את הסכם הגירושין. ביהמ"ש יזמן את הצדדים ורשאי לתת תוקף של פסק דין להסכם.