שאלות נפוצות בנושא גישור גירושין וגישור משפחתי

הגישור הוא הליך ליישוב סכסוכים, הוא הליך שבמרכזו סכסוך או מחלוקת בין צדדים המחליטים במקום לפנות לערכאה שיפוטית לפנות למגשר. המגשר ייפגש עמם במטרה שההליך יסתיים בהסכמות ובהסכם המקובל על הצדדים וייתר את ההתדיינות בפני הערכאה השיפוטית. מדובר למעשה בהליך של משא ומתן אותו מנווט המגשר, אשר אינו מוסמך להכריע בו, ומטרתו היא שהצדדים יגיעו להסכמות בהתחשב באינטרסים ובצרכים שלהם. לסיכום: גישור הינו פתרון סכסוך בדרך של השגת הסכמות, ולא בדרך של ניהול מאבק בין הצדדים.

גישור גירושין הוא תהליך שיתופי ורצוני המאפשר לבני הזוג לשלוט בתוצאה. המגשר הוא איש מקצוע ניטרלי, צד שלישי, אשר מנהל את התהליך במטרה שבני הזוג יגיעו לתוצאה הוגנת מבלי להילחם ביניהם ומבלי שטינה מהעבר שהצטברה תשפיע. במהלך גישור גירושין, המגשר מסייע לזוגות לדון ולהגיע להסכמות בכל הנושאים הקשורים לגירושין לרבות חלוקת רכוש, אחריות הורית וזמני שהייה עם הילדים ומזונות ילדים. גישור גירושין הוא תהליך מהיר יותר, זול יותר וטוב יותר לבני הזוג ולילדים מאשר ניהול הליך גירושין בבית משפט.

להליך הגישור בכלל וגישור גירושין בפרט יש יתרונות רבים, להלן היתרונות העיקריים: 1. הגישור הינו הליך וולונטרי הנעשה מרצונם החופשי של הצדדים. במידה ולא הושג הסכם, ההשתתפות בהליך הגישור אינה מונעת מן הצדדים לשוב ולהתדיין בבית המשפט או לפנות לכל דרך אחרת על מנת ליישב את הסכסוך. 2. הגישור חוסך זמן - ניתן להגיע להסכם בזמן מהיר יחסית ועוד לפני הדיון הראשון בבית המשפט. 3. הגישור חוסך כסף - ההליך קצר וזול בהשוואה להליך המשפטי. 4. הגישור הוא הליך גמיש וידידותי – הוא מאפשר לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ולערוך הסכם המקובל עליהם. ניתן להגיש את ההסכם לבית המשפט ולקבל עליו תוקף של פסק דין. 5. הגישור הוא הליך חסוי, הצדדים יכולים לקבוע את גבולות הסודיות של ההליך. 6. הגישור מגן על מערכת היחסים ואף משפר אותה על ידי עידוד של פתרון בעיות משותף. במקרה של גירושין, גישור מסייע לשמור על מערכת יחסים הורית תקינה לטובת הילדים.

החוק המכונה בטעות חוק גישור חובה נקרא "החוק להסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה". החוק נכנס לתוקף החל מיולי 2016. החוק קובע שלא ניתן להגיש לבית המשפט למשפחה/בית הדין הרבני תביעה לגירושין אלא יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מטרתו של החוק לנסות לסייע ליישב סכסוך משפחתי בדרכי שלום. הבקשה ליישוב סכסוך מתבררת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין. לאחר הגשת הבקשה מזומנים הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין לעד ארבע פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ללא תשלום. הפגישות הן עם עובדים סוציאליים והן אמורות להתקיים במשך 45 יום מיום הגשת הבקשה. ניתן להאריך תקופה זו ב-15 ימים נוספים. ההתייצבות לפגישות הינה חובה כמו הזמנה לבית המשפט והיעדרות מהן גוררת סנקציות על הצד הנעדר. מטרת הפגישות הינה מידע על ההליכים המשפטיים ובחינת דרכים אפשריות שקיימות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, לרבות: גישור וייעוץ זוגי. דרכים אלה ימנעו מהזוג לבזבז זמן וממון רב בבית המשפט. בפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים מהו הליך יישוב הסכסוך בהסכמה המתאים להם. בתום 10 ימים מהפגישה האחרונה יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע, האם הוא מעוניין בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה, וכן ב-15 ימים נוספים, לא יוכלו הצדדים להגיש תביעות בסכסוכים משפחתיים/גירושין. החוק אינו כופה גישור על הצדדים, אך הוא קובע תקופת המתנה חובה של עיכוב הליכים בת 85 ימים לפני שניתן להגיש תביעות. בתקופה זו על בני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם שלא דרך בית המשפט. ניתן לחסוך זמן רב ובמקום לפנות לבית המשפט/יחידת הסיוע ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך ניתן לפנות ישירות לגישור אצל כל מגשר/ת עפ"י בחירת בני הזוג. במסגרת הגישור ידונו בני הזוג בעזרת המגשר/ת בנושאים השונים שעל הפרק ויגיעו להסכמות ולהסכם גירושין שהוא הטוב ביותר להם ולילדים. זוג הפונה מרצונו לגישור ומצליח להגיע להסכם גירושין אינו חייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישות ביחידות הסיוע ובכך חוסך את תקופת ההמתנה. לאחר עריכת הסכם הגירושין, על הזוג לפנות ישירות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולהגיש את הסכם הגירושין לאישור. ביהמ"ש/בית הדין יזמן את הצדדים לדיון ורשאי לתת להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. לאחר מכן יהיה על הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולעבור שם את הטקס הדתי לקבלת גט.

קשיים על רקע מערכת יחסים זוגית לא טובה מובילים לחוויות לא נעימות: מריבות, יחס עוין, חוסר סיפוק, חרדות, ואף עלולים להביא לפירוק הקשר ולגירושין. גישור זוגי מומלץ כפיתרון יעיל ליישוב הסכסוך בין בני זוג לפני פירוק הקשר. גישור זוגי יסייע לבני הזוג לראות את הדברים אחרת, לשנות סדרי עדיפויות בקשר ולבנות משהו המתאים לשניהם.

גישור משפחתי עוסק בסכסוכים רחבים ועמוקים במשפחה המצומצמת או המורחבת, אשר למרות המאמצים לא נמצא להם פיתרון על ידי בני המשפחה או קרוביהם. יש לכך דוגמאות רבות: סכסוכים על רקע כספי. סכסוכים על רקע חלוקת עיזבון וירושה. סכסוך על רקע הקמת עסק משפחתי. סכסוכים על רקע קיפוח רגשי בין אחים. סכסוכים בין הורים לילדיהם על רקע גירושין. מחלוקת בין אחים שהחלה בריב קטן ועם הזמן הסלימה להתעלמות הדדית של שנים. סכסוכים זוגיים. סכסוכים במשפחה יוצרים מעין מצב של מלכוד. מצד אחד, בני המשפחה המסוכסכים אינם רוצים להגיע לערכאות משפטיות כיון שהליכים אלה עלולים לגרום לפגיעה או לסיום מערכת היחסים והקשר ביניהם. מצד שני, המשפחה אינה רוצה להישאר במצב הקיים. לכן, משפחות רבות בוחרות בדרך של גישור משפחתי על פני המאבק המשפטי. זאת כיון שהגישור מעודד הקשבה והבנת הצרכים ההדדיים ומאפשר בניית הסכמות והגעה לפיתרון מוסכם לסכסוך ובכך ליצור בסיס להמשך הקשר בין בני המשפחה. בסכסוכי ירושה, מאפשר הליך הגישור להגיע להסכם לא כיריבים אלא כבני משפחה. נושאי המחלוקת יפתרו לא בדרך של החלטת צד שלישי (עו"ד או שופט), אלא בהליך של מעורבות אישית של הצדדים שאף יסייע לשקם את הקשר ביניהם.

בחירת מגשר מקצועי הוא צעד חיוני וקריטי להצלחת הליך הגישור. מגשר טוב הינו מגשר מקצועי, מומחה ובעל נסיון רב. המגשר הוא מומחה תהליך המתמחה בניהול הליך הגישור הכולל גם משא ומתן בין הצדדים, תוך מציאת פתרונות יצירתיים למחלוקות. חשוב שהמגשר יהיה בעל ידע מקצועי, ניסיון וותק בתחום הגישור. מגשר מקצועי מתמקד בגישור ועוסק בדרך כלל רק בגישור. במקרה של גישור גירושין, חשוב שהמגשר יכיר את המונחים המשפטיים ואת ההליכים בבית המשפט הקשורים לגירושין. לפיכך, במקרה זה, יש יתרון למגשר מקצועי ובעל ניסיון שהינו גם עו"ד לענייני משפחה ובעל מיומנות מקצועית גם בתחום המשפטי. מגשר טוב חייב להיות בראש ובראשונה אדם טוב! חפשו מגשר שהוא אדם טוב, אדם מהימן ואדם שנעים לשוחח אתו ולעבוד אתו. כך תוכלו להתחבר אליו בצורה טובה והכי חשוב לתת בו אמון מלא. תוכלו להבחין בתכונות אלה כבר בפגישה ההכרות הראשונה שלכם. חשוב שהמגשר יעבוד עפ"י סטנדרטים אתיים מקובלים - חשוב לבדוק שהמגשר עובד עפ"י קוד אתי למגשרים. קוד אתי קובע כללים וסטנדרטים של עבודה המבטיחים גישור מקצועי. אנחנו ב- D&A גישורים כפופים בעבודתנו לקוד האתי החדשני והמתקדם של לשכת המגשרים בישראל.

במסגרת פגישות הגישור מתקיימות שיחות משותפות של המגשרים והזוג ביחד ובהתאם לצורך גם שיחות נפרדות של המגשרים עם כל אחד מבני הזוג בנפרד. כל פגישת גישור אורכת כשעתיים והליך הגישור כולו כולל מספר פגישות, בדרך כלל 3 - 6 פגישות. ניתן לקיים פגישות בתדירות של אחת לשבוע או שבועיים. יש להביא בחשבון שבתום הגישור יש לערוך הסכם גירושין משפטי שעריכתו יכולה לקחת 2 - 3 שבועות.

עלות הליך גישור גירושין מורכבת מעלות פגישות הגישור עצמן בתוספת עלות עריכת הסכם הגירושין. שכר הטרחה עבור פגישות הגישור מחושב בדרך כלל עפ"י שעת גישור כך שלמעשה משלמים עבור שעות שהושקעו בפועל ע"י המגשר בפגישות ובשיחות עם בני הזוג. העלות הסופית של ההליך תלויה במספר הפגישות הנדרשות לבני הזוג על מנת ליישב את כל הסוגיות הקשורות לגירושין שלהם. תעריף שעת גישור משתנה ממגשר למגשר. תעריף בתי המשפט לשעת גישור הוא כיום 800 ₪ + מע"מ לשני בני הזוג. בשוק הפרטי, כל מגשר קובע את התעריף שהוא גובה עפ"י ראות עיניו. גישור גירושין ממוצע יכול לארוך בין 3 ל- 5 מפגשי גישור בני שעתיים. מכאן שהעלות של מפגשי הגישור, עפ"י תעריפי בית המשפט, יכולה לנוע בין 4,800 ₪ ל- 8,000 ₪ + מע"מ. בתום הליך הגישור יש לערוך הסכם גירושין, רצוי שעו"ד יערוך הסכם זה. גם כאן המחירים אינם אחידים, עלות עריכת הסכם הגירושין יכולה לנוע בין 7,000 ₪ ל- 12,000 ₪ + מע"מ.

הסכם גירושין הוא הסכם הכולל את כל הנושאים הקשורים לגירושין של בני הזוג. הנושאים החייבים להופיע בהסכם הם: משמורת הילדים הקטינים, פירוט זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים, כיצד מתנהלים בחופשות, בחגים, כיצד מתקבלות החלטות לגבי בריאות הקטינים, לגבי יציאת הקטינים לחו"ל, מהו מקום מושבם הקבוע של הקטינים, כיצד מתקבלות החלטות לגבי חינוך הקטינים, וכד' כמוכן כולל הסכם הגירושין את נושא כלכלתם של הילדים הקטינים - מזונות ומדור, פירוט ההוצאות המשתנות (הוצאות חינוך, חוגים, קייטנות, שיעורי עזר, הוצאות רפואיות וכד') והחלטה על גובה השתתפותו של כל הורה בהוצאות המשתנות. בנוסף כולל הסכם הגירושין את כל נושאי חלוקת הרכוש - איזון המשאבים - נכסים, כספים, חשבונות בנקים זכויות סוציאליות ופנסיוניות, חובות, מכירת דירה במקרה הצורך, וכד' מומלץ שעו"ד לענייני משפחה יערוך את הסכם הגירושין. הסכם זה חשוב שכן הוא צופה פני עתיד, לאורך זמן (עד להגעת הקטינים לסוף תקופת הצבא). מדובר בכסף רב בהקשר למזונות ולחלוקת הרכוש, ויש נושאים רבים שלא תמיד בעלי הדין מודעים/ערים להם. לכן, יש לערוך הסכם גירושין באופן מקצועי שימנע מבני הזוג לשעבר להיפגש בעתיד בבית המשפט בגלל פרשנות שונה או נושאים שלא ניתנו להם פתרונות בהסכם. חיוני שעורך דין ינסח את ההסכמות אשר הושגו בגישור לכדי הסכם גירושין. את הסכם הגירושין יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ולקבל עליו תוקף של פסק דין. ההסכם ניתן לשינוי רק במקרים שביהמ"ש השתכנע שיש הכרח לשנותו עקב שינוי נסיבות מהותי. באופן מעשי בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לדחות תביעות לביטול /שינוי הסכם גירושין. עמדת בית המשפט, שלא לבטל/לשנות הסכם גירושין, מעידה על החשיבות שיש בעריכת הסכם מקצועי ע"י עו"ד המתמחה בנושא, כי מחד מדובר בהסכם שהוא ארוך טווח ובעל השפעה מכרעת על עתידם של הצדדים וילדיהם, ומאידך מאד קשה ואפילו כמעט בלתי אפשרי לבטלו או לשנותו.

המגשר הוא צד שלישי מקצועי ונייטרלי, תפקידו הוא לסייע לצדדים הנמצאים במחלוקת לגבש הסכמות במטרה להגיע לפתרון הסכסוך. המגשר אינו מכריע באף סוגיה העומדת על הפרק. ההחלטה וההכרעה נתונה אך ורק בידיהם של הצדדים. זהו אחד היתרונות הגדולים של הליך הגישור על פני ניהול הסכסוך בערכאות שיפוטיות, זה מאפשר לצדדים לשלוט בתהליך ובתוצאותיו. עם זאת מגשר רשאי להציע הצעות לפתרון הסכסוך אך הצדדים אינן מחויבים להסכים להצעות המגשר.

בהליך הגישור מתקיימות פגישות משותפות של בני הזוג עם המגשר ועפ"י הצורך ניתן גם לקיים פגישות נפרדות של המגשר עם כל צד בנפרד. בכל מקרה בפגישות המשותפות נוכח גם המגשר אשר מנהל את הפגישה. יש לזכור כי אחד מיתרונותיו של הליך הגישור הוא שיפור התקשורת בין בני הזוג אשר יישארו תמיד הורים לילדיהם, שיפור זה מושג בין השאר בפגישות המשותפות ובדיון המשותף בסוגיות שעל הפרק. אם בני זוג מסרבים לחלוטין להיפגש ולהיות נוכחים בפגישות משותפות, יתכן שהמקרה לא יתאים לגישור.

הליך הגישור הוא הליך וולונטרי. כלומר, הצדדים משתתפים בהליך הגישור מתוך רצון חופשי ללא כל לחץ או כפיה. אין כל אפשרות לחייב צד כלשהו להשתתף בהליך גישור בניגוד לרצונו. לאחר תחילת הגישור ובכל שלב בהליך, במדה ואחד הצדדים מעוניין להפסיק את הגישור, יהיה עליו להודיע על כך למגשר ולצד השני והגישור יופסק. לאחר הפסקת הגישור, שמורה לצדדים הזכות לפנות לבית המשפט על מנת לנסות לפתור את המחלוקות ביניהם. היות והגישור הוא הליך חסוי, אין הצדדים רשאים להשתמש במה שנאמר במסגרת הליך הגישור כראייה בבית המשפט. כמוכן לא ניתן לזמן את המגשר לעדות בבית המשפט.

ככלל הליך הגישור הוא סודי וחסוי. סודיות - על המגשר לשמור על סודיות המידע שהגיע לידיעתו במהלך הליך הגישור. שמירת סודיות בגישור משמעה אי גילוי המידע. היקף הסודיות תלוי בהוראות חוק, בכללים עליהם הסכימו הצדדים ובכללים אחרים שנקבעו על ידי המגשר אשר הצדדים קיבלו על עצמם במסגרת ההסכם עליו חתמו עם כניסתם להליך הגישור. הסודיות אינה חלה על עניינים פליליים ובכפוף לחובת דווח על פי כל דין. חסיון - הליך הגישור הוא חסוי בפני בית המשפט. הצדדים מחוייבים שלא למסור לבית המשפט ו/או לבית הדין דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה במישרין או בעקיפין בהליך הגישור. בנוסף, הצדדים מחוייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב ובין בעל פה.

פגישת היכרות כשמה כן היא. אנחנו מציעים פגישת היכרות שאורכת עד 40 דקות ללא תשלום וללא כל התחייבות. מטרתה של פגישה זו היא לאפשר לצדדים להכיר אותנו המגשרים ולאפשר לנו להכיר את הצדדים. בפגישה נסביר בקצרה על הליך הגישור וננסה לבחון ביחד עם הצדדים את התאמת המקרה לגישור. לאחר הפגישה ניתנת לצדדים האפשרות להמשיך מיידית בגישור או לקחת פסק זמן להחלטה.

לא חייבים להיעזר בעו"ד במהלך הגישור, אין צורך שעו"ד ייצג צד בגישור. עם זאת, היות וכללי האתיקה של מגשרים אינם מאפשרים למגשר לשמש כיועץ, רצוי להיוועץ בעו"ד או בכל יועץ משפטי אחר על מנת להבין מהן הזכויות שמגיעות לכל צד. מומלץ שעורך דין העוסק בדיני משפחה יערוך את הסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא הסכם חשוב שכן הוא צופה פני עתיד, לאורך זמן (עד להגעת הילדים לסוף תקופת שרות חובה בצבא). מדובר בכסף רב בהקשר למזונות ולחלוקת הרכוש, ויש נושאים רבים שלא תמיד בעלי הדין מודעים/ערים אליהם. חשוב לערוך את הסכם הגירושין באופן מקצועי שימנע מכם בעתיד להיפגש בבית המשפט בגלל פרשנות שונה או נושאים שלא ניתנו להם פתרונות. לפיכך, חיוני שעורך הדין ינסח את ההסכמות שהושגו בגישור לכדי הסכם גירושין. אצלנו, ב- D&A גישורים, עו"ד דורית עץ הדר עורכת את הסכמי הגירושין.

ניתן לפנות לגישור ולהשתתף בגישור ללא פתיחת תיק בבית המשפט, אין כל צורך בכך. עם זאת, גם אם כבר פתחתם תיק בבית המשפט והשתתפתם בפגישות ביחידת הסיוע, ניתן לפנות להליך גישור ולעכב את ההליכים בבית המשפט. למעשה ניתן לפנות לגישור בכל שלב בהליך המשפטי. בתי המשפט מעודדים בדרך כלל זוגות להגיע להסכמות באמצעות גישור. בתום הגישור, לאחר גיבוש ההסכמות בנושאים השונים ועריכת הסכם הגירושין יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת לאשר את ההסכם ולקבל עליו תוקף של פסק דין. יש להגיש במזכירות בקשה לאישור ההסכם ואז תזומנו לדיון בבית המשפט. במסגרת הליך זה בית המשפט יבדוק את ההסכם ויבדוק שאתם מבינים את כל הכתוב בהסכם ושחתמתם עליו מרצונכם החופשי והטוב, בלא כל לחץ ו/או כפייה ו/או השפעה בלתי הוגנת.

אישור הסכם הגירושין בבית המשפט מחייב בדרך כלל את הזוג להשתתף בדיון אחד בבית המשפט. משך הזמן מהגשת הבקשה לאישור ההסכם במזכירות בית המשפט ועד לדיון עצמו מותנה בעומס של בית המשפט. בדרך כלל זה לוקח שבועות ספורים.

גירושין של בני זוג יהודים אשר נישאו בנישואים אזרחיים מתנהלים באופן דומה לאלה אשר נישאו בנישואים דתיים. על בני הזוג להגיע להסכמות בכל הסוגיות הקשורות בגירושין ולהגיש לבית המשפט לעינייני משפחה או לבית הדין הרבני הסכם גירושין לאישור. לאחר אישור ההסכם, הגירושין עצמם יתקיימו בבית הדין הרבני היות ובית הדין רואה בנישואים אזרחיים כספק נישואים ואז יש להתגרש בבית הדין.

אצלנו, מעל ל-90% מהליכי הגישור שקיימנו הסתיימו בהסכמות בין הצדדים ובהסכם. אך קורה לעיתים שצדדים לגישור אינם מצליחים להגיע להסכמות. במקרה זה הם יכולים לפנות לבית המשפט על מנת שידון במחלוקות ביניהם ויקבל החלטות. חשוב לדעת שצדדים שהיו בהליך גישור עברו שינוי כלשהו בעיקר בנושא התקשורת ביניהם, גם אם במסגרת הליך הגישור הם לא הצליחו להגיע להסכמות, עצם השתתפותם בגישור מקל לעיתים על בית המשפט להגיע לפתרון המחלוקות ביניהם.

ישנם זוגות אשר מגיעים לגישור בעיצומו של משבר כאשר קיימת חשדנות ונוצר חוסר אמון ביניהם אך עם זאת יש עדיין רצון כלשהו לבדוק האם ניתן לאחות את הקרע, לגשר על הפערים ולהמשיך לחיות ביחד. במקרה זה ניתן להציע לבני הזוג להגיע בתום הגישור להסכמות ביניהם ולערוך הסכם הנקרא הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. הסכם זה מחולק לשניים. בחלקו הראשון מגדירים את התנאים להמשך החיים המשותפים ביחד, את אופן התנהלות התא המשפחתי כולל פירוט אם נדרש של התנהלות משק הבית. כמוכן מגדירים בחלק הראשון תנאים המפרים את שלום הבית ומגדירים תקופת ניסיון שבסיומה ניתנת האפשרות להחליט האם להמשיך בחיים המשותפים או לפנות לחלקו השני של ההסכם - גירושין. החלק השני של ההסכם מהווה למעשה הסכם גירושין לכל דבר אשר מגדיר את כל הנושאים הכרוכים בגירושין. ניתן לאשר הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה ולקבל עליו תוקף של פסק דין ואז במקרה של פרידה מה שנותר זה רק לפנות לבית הדין הרבני לסידור גט. יתרונו של הסכם זה היא בעובדה שזוג החי מספר שנים ביחד מאפשר לעצמו לבחון ולהסכים על התנאים להמשך החיים המשותפים אך עם זאת להסכים גם מראש על התנאים למקרה של פרידה וגירושין. זה נותן לבני הזוג בטחון מסוים ו/או רוגע שהכל כבר מסוכם מראש וגם אם יחליטו לבסוף להיפרד, הם לא יצטרכו להתווכח על תנאי הגירושין.

המונחים שהשתמשו בהם שנים רבות – משמורת משותפת והסדרי ראייה הוחלפו במונחים: אחריות הורית וחלוקת זמני שהות. כיום הילדים לא נמצאים רק בחזקת האם, כפי שהיה בעבר הלא מאד רחוק. זמני השהות של הקטינים מתחלקים בין הוריהם, ונוסיף על כך מהפרקטיקה כי כיום בהרבה הסכמי גירושין זמני השהות כמעט שווים המגמה כיום באחריות ההורית היא שאיפה לשוויון. בניגוד לסברה הרווחת, זמני שהות שווים אין משמעותם ביטול אוטומטי של תשלומי המזונות המשולמים על ידי האב. במקרים בהם הוסכם בגישור על אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים סכום המזונות נקבע תוך התחשבות בהכנסה הכוללת ובהכנסה הפנויה של ההורים, בחלוקת ימי השהות בין ההורים, מספר הילדים וגילם.

אין כיום נוסחה מוסכמת לקביעת סכום המזונות. לאור פסיקת המזונות בבית המשפט העליון – בע"מ 919/15 נקבע שמזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו בהתאם לארבעה פרמטרים: צרכי הקטינים, היכולות הכלכליות של ההורים, קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים- האחד מול השני, וחלוקת זמני השהות בין ההורים. הנוסחה הבלתי רשמית הנהוגה כיום בבתי המשפט למשפחה לחישוב שיעור מזונות ילדים עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות בסיסיים לילד אשר חלים על האב בלבד. על סכום זה יש להוסיף עלויות מדור, הוצאות מדור וגם את החלק היחסי בהוצאות החריגות (שאינן תלויות שהות). הדרך המקובלת כיום לחישוב עלויות המדור היא: 30% מעלות שכר הדירה והוצאות אחזקתה כאשר יש ילד אחד 40% כאשר יש שני ילדים 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. במקרה של ילדים מגיל 6 עד 18 בבתי המשפט למשפחה יש שינוי מהותי בעקבות בע"מ 919/15. בגילאים אלו כן מתחשבים בשכר ההורים והכנסותיהם ממקורות שונים. אין יותר אפליה מגדרית. מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם לארבעת הפרמטרים שצוינו קודם. לאור האמור לעיל, חשוב להדגיש כי לעצם ההגדרה של אחריות הורית משותפת אין כל השפעה על מזונות הילדים. מה קורה מעל גיל 18? סכום המזונות שנקבע בהסכמה בין ההורים, ישולם עד הגיעו של כל קטין לגיל 18 או עד לסיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר ביניהם. ממועד זה ועד תום שירות צבאי חובה או שירות לאומי, נהוג להעמיד את סכום המזונות על שליש מהסכום שנקבע.